היציאה מעבדות חשיבתית לחרות אמונית 

בס"ד

ואל"כ

פסח תשע"א

יציאה מעבדות לחרות, היציאה מעבדות מחשבתית לחרות אמונית

פסח ענינו יציאת מצרים, יציאת מצרים ענינה יציאה משעבוד, מעבדות לחרות.

מהו השעבוד ממנו אנו יוצאים,  מהי החרות אליה אנו הולכים?(שימו ליבכם! שעבוד הינו לשון זכר, חרות הינה לשון נקבה).

ממצרים, מהעבדות אנו הולכים אל הר סיני, לקבל תורה.הגמ' או' על הפסוק "חרות על הלוחות אל תיקר חרות אלא חירות" כמו כן או' הגמ' אין לך בן חורין אלא העוסק בתורה.

מה ענינה של תורה שהינה חרות?

חג הפורים ענינו אמונה(ראה דברינו על פורים, חייב איניש לבשומי, תשע"א)

חשיבותו של חג הפורים, בהיותו מכין לחג הפסח.מרכזיות הפורים הינה ב"עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".עד דלא ידע, היינו ההבנה שהנראה בעיני, כברוך, כטוב אין וודאות שבראיה האלוקית, המוחלטת, הדברים הינם כפי הנראה בעיניי.

מיטבע הטוב, הקב"ה, להיטיב.הקב"ה רוצה להיטיב לנבראיו.אין האדם יכול להכיל  רוב טובה, אשר משפיעה עליו הקב"ה, בשל כך לעיתים נראה בעיני האדם, שהדבר אינו טוב.

פורים, היותו מצב אליו צריך להגיע האדם, בו אין לו היכולת לראות בין טוב לרע, אינו מבחין בין ארור המן לברוך  מרדכי.במצב שכזה הינו מגיע להבנה ולאמונה, הכל לטובה.

חג הפסח, הבא לאחר שטעמנו וחווינו את מציאות הטובה, המושפעת עלינו, ניסי המכות וניסי מצרים.חווינו את האמונה שהכל לטובה, יש לנו על לסמוך, אבינו שבשמים.

מגיעים אנו לשלב, לרמה בה אנו יכולים לצאת מהתפיסה העבדותית, העבדות לחשיבה שהכל אני יודע, הכל בשליטתי, היציאה מהשעבוד לשכלתנות האנושית ומעבר לאמונה האלוקית, לחרות.אין לך בן חורין, אלא העוסק בתורה.

בחינה זו של מעבר מחשיבה לאמונה, זהו מעבר מזכריות לנקביות (אין הכוונה גבר/אשה).תורה מתשת כוחו של אדם, תורה מביאה האדם לידי  "תש כוחו כנקבה", המעבר מכוח ועוצם ידי אמונה שהוא ואין בלתו.

חג הפסח הינו, "תחנת ביניים" בין חג הפורים לחג השבועות.חג הפורים מהווה הכנה לקראת היציאה מהעבדות לחירות, לאמונה.חג הפורים הינו המכין לחג הפסח, בחינתו הינה "שם ייחוד קודשא בריך הוא",  היינו הכוונה הנכונה שלפני העשיה.ידוע שההכנה , ההתכוונות הינה גדולה מהעשיה עצמה.מחג הפסח אנו בדרכנו לחג השבועות, חג מתן תורה, חג מתן החירות, התורה, האמונה הינה החרות.

ואדז"ג

נזכה לצאת מ"עבדות" לחירות".

דויד לקס _אמת